השתלבות צעירים בתעסוקה – משאבים, חסמים וצרכים. ממצאים עיקריים

בעשורים האחרונים גדל הקושי של צעירים רבים להשתלב בשוק העבודה בעולם ובישראל. בארץ קשיים אלו גדולים במיוחד בקרב בעלי השכלה נמוכה יחסית ובעלי מוגבלות פיזית ונפשית. מעבר למציאת עבודה יש פערים בין דרישות מקומות העבודה לבין כישורי הצעירים, דבר הפוגע ברמת השכר שלהם ובטיב העבודה שהם יכולים להשיג.

דוח זה מציג לראשונה מידע מקיף ועדכני על מאפיינים של צעירים בסיכון לאי-תעסוקה או לתעסוקה ברמה נמוכה, על מידת הצלחתם בשילוב בעבודה ובלימודים, קשייהם, הסתייעותם במערכות שונות וצורכיהם בסיוע נוסף. המחקר נועד להגביר את המודעות לצורכי צעירים אלו וליצור בסיס לתכנון צעדי מדיניות ותכניות שיקלו את המעבר לחיים בוגרים.

במסגרת המחקר נערך ריאיון טלפוני מקיף עם מדגם משוקלל של כ-1,200 צעירים בגילים 26-23 שכלל צעירים בעלי עד 12 שנות לימוד (עובדים ולא עובדים), צעירים בעלי מוגבלות וצעירים בעלי יותר מ-12 שנות לימוד שאינם עובדים ואינם לומדים לימודים על-תיכוניים.

הדיווח על ממצאי המחקר חולק לשלושה דוחות:

  1. צעירים שאינם עובדים ואינם לומדים לימודים על-תיכוניים ואף אינם מתכוונים להתחיל לימודים כאלה בשנה הקרובה – 11% מסך קבוצת הגיל
  2. צעירים בעלי מוגבלות, הכוללת מוגבלות פיזית/שכלית/חושית/נפשית וכן לקויות למידה/הפרעות קשב וריכוז – 14% מסך קבוצת הגיל
  3. צעירים עובדים בעלי 12 שנות לימוד או פחות – 21% מסך קבוצת הגיל.

קיימת חפיפה חלקית בין אוכלוסיית בעלי המוגבלות לבין שתי האוכלוסיות האחרות.

בדוח זה אוגדו עיקרי הממצאים הנוגעים לשלוש האוכלוסיות. להלן ממצאים נבחרים:

  • מוגבלות מהווה חסם משמעותי להשתלבות בתעסוקה: עדות לכך נמצאת בעובדה ש-38% מהצעירים שאינם עובדים ואינם לומדים הם בעלי מוגבלות כלשהי
  • רוב הצעירים שאינם עובדים דיווחו כי הם מעוניינים לעבוד, כמחציתם דיווחו שהם זקוקים לעזרה, בעיקר להכוונה ולייעוץ. צעירים בעלי מוגבלות מעוניינים גם בליווי והשמה. רק אחוז נמוך (עד 10% בכל אחת מהאוכלוסיות) השתתפו בסדנאות הכנה לעבודה
  • בין 35% ל-42% מהצעירים בשלוש האוכלוסיות  מעוניינים ללמוד והעדפתם העיקרית היא הכשרה מקצועית
  • אותרו קבוצות צעירים שזקוקות לתשומת לב מיוחדת בשל חוסר תעסוקה לאורך זמן (39% בקרב הלא עובדים ולא לומדים) או בשל תחושה של אי-יציבות בעבודה ו/או אי-שביעות רצון ממנה (23% בקרב העובדים השכירים).
מהממצאים עלו מספר כיווני פעולה: עידוד והנגשה של אפשרויות לימוד (לימודים על-תיכוניים וכן לימודים מקצועיים), הרחבת היצע תכניות המעבר לעולם העבודה וכן הכוונה וייעוץ לתעסוקה וללימודים. חלק מהממצאים הוצגו בפורומים שונים ותרמו לתהליכים של קביעת  מדיניות ובניית תכניות סיוע לצעירים.
המחקר התבצע הודות לסיוע מרכזי מקרן מנדל ברמן למחקר על ילדים עם מוגבלות ובסיוע קרן גנדיר.