ממצאים עיקריים ותובנות מתוך מחקר הערכה של שלושה מודלים של מרכזים לנוער בסיכון: מית"ר, עירונוער, ומונתדא אל שבאב

מרכזים לנוער בסיכון הם מסגרות קהילתיות כוללניות, שנועדו לספק מענים לצורכיהם של בני נוער במצבי סיכון במספר תחומים: השכלתי-חינוכי, רגשי-טיפולי, פנאי והעשרה. בחלק מהמרכזים ניתנים גם מענים לצרכים בסיסיים כגון ארוחות. המרכזים מופעלים בשיתוף פעולה בין משרד הרווחה, משרד החינוך, רשויות מקומיות ואשלים, ומהווים נדבך נוסף במערך השירותים לנוער ביישוב.

דוח זה מציג ניתוח אינטגרטיבי של ממצאים ממחקר הערכה שנערך במשך שלוש שנים (2005-2003) על שלושה מודלים של מרכזים: מית"ר בחיפה, עירונוער ברחובות ומרכזי מונתדא אל שבאב בכפר מנדא, ריינה, תמרה ואעבלין. בדוח מנותחות סוגיות המשותפות לכל המרכזים לגבי דרכי עבודתם, תרומתם לבני הנוער והשתלבותם במערך השירותים היישובי, במטרה לשמש בסיס להמשך פיתוח מסגרות מסוג זה. המידע נאסף באמצעות ראיונות עומק וקבוצות מיקוד עם אנשי מפתח ברמות המטה והשטח, ובאמצעות סקרים של בני הנוער והעובדים במרכזים. הדוח כולל גם סקירת ספרות שמטרתה להצביע על עקרונות ושיטות פעולה הנחשבים לאפקטיביים בעבודה עם בני נוער בסיכון. בין שיטות הפעולה שעלו היו: אסטרטגיות להרחבת נגישות השירות והגברת האטרקטיביות שלו; מתן מגוון פעילויות שיאפשרו לבני הנוער רכישת מיומנויות; דרכים ליצירת הקשר בין הצוות לבין בני הנוער; העצמה ושיתוף בני נוער בתהליכי קבלת החלטות במרכזים; וכן יחסי הגומלין בין השירותים השונים ביישוב לבין המרכזים.

המרכזים נבחנו על פי המידה והדרך שבהן הם יישמו את העקרונות שעלו מהספרות. כך עלה כי בכל המרכזים נעשו מאמצים להגביר את אטרקטיביות המרכזים ונגישותם, ובכולם נוצרו פעילויות שאפשרו לבני הנוער לרכוש מיומנויות שונות. מאפיין משותף נוסף הוא שביעות הרצון הגבוהה של בני הנוער מיחס הצוות, ושל צוות העובדים מאופי עבודתם עם בני הנוער ומהתקדמותם. עם זאת, דווח גם על שחיקה בשל תנאי המשרה וכן על היעדר מערך מובנה של תמיכה והדרכה לעובדים. קושי בולט נוסף עלה ביישום העיקרון של שיתוף פעולה בין השירותים.

ממצאי המחקר מצביעים גם על שינויים שחלו בחיי בני הנוער בין שני שלבי ההערכה, כגון הפחתת המעורבות בהתנהגויות סיכון, צמצום אחוז בני הנוער המנותקים והפחתת הקשיים בהסתגלות למסגרות נורמטיביות.

ממצאי המחקר הוצגו בפני צוותי המרכזים, חברי ועדת ההיגוי הארצית והוועדות המקצועיות המקומיות, ושימשו בסיס לשיפור דרכי העבודה במרכזים. דוחות מפורטים על כל אחד מהמודלים הועברו לאנשי המפתח הרלוונטיים. המחקר נערך ביוזמת עמותת אשלים ומומן בסיועה.